Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ta'anith
Daf 12b
נִים וְלָא נִים, תִּיר וְלָא תִּיר. דְּקָרוּ לֵיהּ וְעָנֵי, וְלָא יָדַע אַהְדּוֹרֵי סְבָרָא, וְכִי מַדְכְּרִי לֵיהּ מִדְּכַר.
Traduction
One is asleep but not fully asleep, awake but not fully awake. This means that if they call him he will answer, but he cannot give a coherent reason. And when we remind him of something that just happened he remembers it.
Rachi non traduit
תיר. ער כדמתרגמינן (בראשית מא) ויקץ ואיתער:
אהדורי סברא. אם צריך ממנו דבר שצריך הרהור אינו יודע לומר בעוד שמתנמנם:
וכי מדכרו ליה מדכר. כזה שמעת מדכר:
Tossefoth non traduit
נים ולא נים תיר ולא תיר. אומר רבי נים ולא נים בתוך השינה כשניעור משנתו תיר ולא תיר בתחילת השינה אך לא נראה בערבי פסחים (דף קכ:) דקאמר נתנמנמו יאכלו נרדמו לא יאכלו ואמר רב אשי ה''ד נתנמנמו נים ולא נים וכו' והתם מיירי בתחילת השינה בין נים ולא נים בין תיר ולא תיר לכנ''ל כפירוש רש''י דאי הוה אמר נים ולא נים הוה אמינא דתיר הוי טפי מנים ואי הוה אמר תיר ולא תיר ה''א דנים הוי טפי מתיר הלכך איצטריך תרווייהו וכולהו בתחילת השינה כדמפרש התם ובירושלמי מפורש גבי הך ברייתא עד כמה אוכל ושותה עד קרות הגבר וה''ה עד שיעלה עמוד השחר ובד''א שהתנה אבל לא התנה וישן אינו יכול לאכול:
אָמַר רַב כָּהֲנָא אָמַר רַב: יָחִיד שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו תַּעֲנִית — אָסוּר בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל. חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא תַּעֲנִית צִבּוּר קִיבֵּל עָלָיו. הֵיכִי לֶיעְבַּד? אָמַר רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא, לֵימָא הָכִי: לְמָחָר אֱהֵא לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית יָחִיד.
Traduction
Rav Kahana said that Rav said: An individual who took a fast upon himself is prohibited to engage in the wearing of shoes on the day of his fast. The reason is that we are concerned that perhaps he took a communal fast upon himself, and wearing shoes is prohibited on communal fast days. The Gemara asks: How should one act, to avoid this problem? Rabba bar Rav Sheila said: Let him recite this formula: Tomorrow I shall be before You in the observance of an individual fast.
Rachi non traduit
יחיד שקבל עליו תענית. סתם ואינו יודע איזה תענית קבל עליו אם של יחיד אם של צבור:
ואסור בנעילת כו'. שמא תענית צבור כשלש ראשונות או כז' אחרונות קיבל עליו:
אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַב שֵׁשֶׁת: הָא קָא חָזֵינַן רַבָּנַן דִּמְסַיְּימִי מְסָנַיְיהוּ וְאָתוּ לְבֵי תַעֲנִיתָא! אִיקְּפַד וַאֲמַר לְהוּ: דִּלְמָא מֵיכַל נָמֵי אֲכוּל.
Traduction
The Gemara relates: The Sages said to Rav Sheshet, who was blind: We see Sages who wear their shoes and go to the study house on a communal fast day. This shows that there is no need to be concerned about this prohibition. Rav Sheshet became angry and said to them: Perhaps they even ate, if you saw them treating the fast lightly.
Rachi non traduit
קאתו רבנן לתעניתא כו'. בתענית צבור וסברי לה כשמואל דאמר אין תענית צבור בבבל בפרק מקום שנהגו (פסחים דף נד:) דאסור בנעילת הסנדל ובכל הני:
איקפד רב ששת דלמא מיכל נמי אכלי. ופורשים מדרכי צבור ולית ליה דשמואל ואנן האידנא נהגינן כשמואל:
אַבָּיֵי וְרָבָא (מְעַיְּילִי כִּי מְ)סָיְימִי אֲפַנְתָּא. מָרִימָר וּמַר זוּטְרָא מְחַלְּפִי דְּיַמִּינָא לִשְׂמָאלָא וְדִשְׂמָאלָא לְיַמִּינָא. רַבָּנַן דְּבֵי רַב אָשֵׁי נָפְקִי כִּי אוֹרְחַיְיהוּ, סָבְרִי כִּי הָא דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין תַּעֲנִית צִבּוּר בְּבָבֶל אֶלָּא תִּשְׁעָה בְּאָב בִּלְבַד.
Traduction
The Gemara further relates: Abaye and Rava would enter the synagogue while wearing sandals on the leather [apanta] of their shoes, i.e., they would wear their shoes upside down. Mareimar and Mar Zutra would switch the right shoe for the left and the left for the right. By contrast, the Sages of the school of Rav Ashi would go out wearing shoes in their usual manner. They hold in accordance with that which Shmuel said: The only completely stringent communal fast in Babylonia is the Ninth of Av alone. Therefore, in Babylonia there is no need to be concerned that one might have taken a communal fast upon himself.
Rachi non traduit
אפנתא. אישקריפי''ט:
מחלפי. ביומא דתעניתא:
Tossefoth non traduit
אביי ורבא סיימי אפנתא. פירוש במנעל שאין שוליים שול''א בלע''ז:
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לֹוֶה אָדָם תַּעֲנִיתוֹ וּפוֹרֵעַ. כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר לִי: וְכִי נֶדֶר קַבֵּל עֲלֵיהּ, דְּלָא סַגִּי דְּלָא מְשַׁלֵּם? לְצַעוֹרֵי נַפְשֵׁיהּ קַבֵּיל עֲלֵיהּ. אִי מָצֵי — מְצַעַר נַפְשֵׁיהּ, אִי לָא מָצֵי — לָא מְצַעַר נַפְשֵׁיהּ.
Traduction
The Gemara discusses another topic related to fasts. Rav Yehuda said that Rav said: A person may borrow his fast and repay, i.e., if one is unable to fast on the specific day he intended to fast, he may annul his fast for that day and fast on another day instead. Rav Yehuda related: When I said this halakha before Shmuel, he said to me: And did he take a vow upon himself, which would mean that it is not possible for him not to repay it? He took upon himself to cause himself discomfort on that day. If he is able, he must cause himself discomfort; if he is unable, he does not need to cause himself discomfort, in which case he need not repay the fast.
Tossefoth non traduit
דאי מצי מצער נפשיה עביד אי לא מצי מצער נפשיה לא עביד. ומשום הכי קאמר שמואל דלוה תעניתו ופורע דוקא היכי דלא מצי מצער נפשיה אבל היכי דמצי מצער נפשיה לא מצי ללוות תעניתו והכי מסקנא אם אמר הריני בתענית למחר צריך לצעוריה נפשיה ואינו יכול ללוות ופורע בחנם ואפילו אכל בשוגג ישלים אותו והר''י מסופק בדבר אם יכול ללוותו ולפרוע היכי דקביל עליה כבר להתענות והתענה עד חצי היום או רביע יום ואפילו לא מצי לצעורי נפשיה אבל לא התענה ודאי דיכול ללוות אחר בשבילו או אם טעה ואכל בשוגג יאכל וישלים יום אחר ואם התענה בשבת כגון תענית חלום דצריך לפרוע כדאמר ובלבד דיתיב תעניתא לתעניתא אם אירע שיהיה ר''ח אותו יום אז ידחה לתעניתו עד יום אחר בשבוע וכן נראה למ''ר שי':
אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לֹוֶה אָדָם תַּעֲנִיתוֹ וּפוֹרֵעַ. כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר לִי: פְּשִׁיטָא! לֹא יְהֵא אֶלָּא נֶדֶר. נֶדֶר — מִי לָא מָצֵי בָּעֵי לְשַׁלּוֹמֵי וּמֵיזַל לִמְחַר וּלְיוֹמָא אַחֲרִינָא.
Traduction
Some say a different version of this discussion. Rav Yehuda said that Rav said: One may borrow his fast and repay. When I said this halakha before Shmuel, he said to me: This is obvious. Let it be considered only a vow; even so, is he not required to repay a vow on the next day or on another day? Since a commitment to fast is a type of vow, he is obligated to repay it at some point in time.
Rachi non traduit
לצעורי בעלמא. אי מצי מצער נפשיה ואי לא לא יהא אלא (ליומא) אחרינא:
רַב יְהוֹשֻׁעַ בְּרֵיהּ דְּרַב אִידֵּי אִיקְּלַע לְבֵי רַב אַסִּי. עֲבַדוּ לֵיהּ עִגְלָא תִּילְתָּא, אֲמַרוּ לֵיהּ: לִיטְעוֹם מָר מִידֵּי. אֲמַר לְהוּ: בְּתַעֲנִיתָא יָתֵיבְנָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: וְלוֹזֵיף מָר וְלִיפְרַע, לָא סָבַר מָר לְהָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לֹוֶה אָדָם תַּעֲנִיתוֹ וּפוֹרֵעַ? אֲמַר לְהוּ: תַּעֲנִית חֲלוֹם הוּא.
Traduction
The Gemara relates: Rav Yehoshua, son of Rav Idi, happened to visit the house of Rav Asi. They prepared a third-born calf, whose meat is high quality, for him. They said to him: Let the Master taste something. He said to them: I am sitting in the observance of a fast and may not eat. They said to him: And let the Master borrow and repay the fast. Doesn’t the Master hold in accordance with this halakha that Rav Yehuda said that Rav said: A person may borrow his fast and repay? Rav Yehoshua, son of Rav Idi, said to them: It is a fast for a dream. He was fasting to rectify the negative effects of a bad dream he had experienced the night before.
וְאָמַר רַבָּה בַּר מַחְסֵיָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: יָפָה תַּעֲנִית לַחֲלוֹם כְּאֵשׁ לִנְעוֹרֶת. אָמַר רַב חִסְדָּא: וּבוֹ בַּיּוֹם. וְאָמַר רַב יוֹסֵף: וַאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? לִיתֵּיב תַּעֲנִיתָא לְתַעֲנִיתָא.
Traduction
The Gemara explains the relevance of this last comment. And Rabba bar Meḥasseya said that Rav Ḥama bar Gurya said that Rav said: A fast is effective to neutralize a bad dream like fire is effective for burning chaff. Rav Ḥisda said: The fast is effective specifically on that day that one dreamed. And Rav Yosef said: And one suffering from a bad dream is permitted to fast even on Shabbat. The Gemara asks: What is the remedy for one who has denigrated Shabbat by fasting? Let him sit in observance of another fast, on another day, to atone for his fast on Shabbat.
Rachi non traduit
ואפילו בשבת. יכול להתענות כדי שיתבטל צער גופו:
מַתְנִי' עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נַעֲנוּ — בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיּוֹת אֲחֵרוֹת עַל הַצִּבּוּר. אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִבְּעוֹד יוֹם, וַאֲסוּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְנוֹעֲלִין אֶת הַמֶּרְחֲצָאוֹת.
Traduction
MISHNA: If these three regular fasts have passed and they have not been answered with rain, the court decrees three other fasts upon the community. These are severe fasts, in which one may eat and drink only while it is still day, before the beginning of the night of the fast, and on the day of the fast itself they are prohibited to engage in the performance of work, in bathing, in smearing with oil, in wearing shoes, and in marital relations; and they lock the bathhouses so that no one should come to bathe on that day.
עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נַעֲנוּ, בֵּית דִּין גּוֹזְרִין עֲלֵיהֶן עוֹד שֶׁבַע שֶׁהֵן שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה תַּעֲנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר. הֲרֵי אֵלּוּ יְתֵרוֹת עַל הָרִאשׁוֹנוֹת, שֶׁבְּאֵלּוּ מַתְרִיעִין, וְנוֹעֲלִין אֶת הַחֲנוּיוֹת. בַּשֵּׁנִי מַטִּין עִם חֲשֵׁיכָה, וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּרִין מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת.
Traduction
If these three fasts have passed and they still have not been answered, the court decrees on them another seven fasts, which are a total of thirteen fasts, upon the community, not including the first three fasts observed by individuals. These seven fast days are more severe than the first ones, as on these days, in addition to all the earlier stringencies, they sound the alarm, as will be explained in the Gemara, and they lock the stores. Although shops must remained closed most of the time on these days, on Monday they open them a little at nightfall to allow people to purchase food for breaking their fast, and on Thursday they are permitted to open the stores all day in deference to Shabbat, so that people may purchase food for the sacred day.
Rachi non traduit
בשני מטין עם חשיכה. ולא נועלין ולא פותחין הואיל ולאו לכבוד שבת הוה ובחמישי מותרין לפתוח לגמרי:
עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נַעֲנוּ, מְמַעֲטִין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, בְּבִנְיָן וּבִנְטִיעָה, בְּאֵירוּסִין וּבְנִישּׂוּאִין, וּבִשְׁאֵילַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ — כִּבְנֵי אָדָם הַנְּזוּפִין לַמָּקוֹם. הַיְּחִידִים חוֹזְרִין וּמִתְעַנִּין עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן. יָצָא נִיסָן וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים — סִימַן קְלָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם וְגוֹ'''.
Traduction
If these fasts have passed and they have not been answered the court does not decree additional fasts, but the entire community observes the customs of mourning. They decrease their engagement in business transactions, in building and planting, in betrothals and marriages, and in greetings between each person and his fellow, like people who have been rebuked by God. The individuals, i.e., Torah scholars, resume fasting every Monday and Thursday until the month of Nisan ends. After this date they no longer pray for rain, since if Nisan has ended and rains subsequently fall, they are a sign of a curse, as it is stated: ''Is not the wheat harvest today? I will call to the Lord that He may send thunder and rain, and you will know and see that your wickedness is great'' (I Samuel 12:17). The wheat harvest is around the time of Shavuot, well after Nisan.
גְּמָ' בִּשְׁלָמָא כּוּלְּהוּ, אִית בְּהוּ תַּעֲנוּג: רְחִיצָה וְסִיכָה וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, אֲבָל מְלָאכָה — צַעַר הוּא! אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא, אָמַר קְרָא: ''קַדְּשׁוּ צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה אִסְפוּ זְקֵנִים'', כַּעֲצֶרֶת, מָה עֲצֶרֶת אָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה — אַף תַּעֲנִית אָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה.
Traduction
GEMARA: The Gemara discusses the activities that are prohibited on a communal fast day: Granted, all of the other actions are prohibited, as they provide pleasure, namely, bathing, smearing, and marital relations. However, working is a cause of suffering. Why was it decreed that one must refrain from working? Rav Ḥisda said that Rav Yirmeya bar Abba said as that the verse states: ''Sanctify a fast, call a solemn assembly, gather the elders'' (Joel 1:14), this indicates that a fast day is like a day of assembly. Just as on a day of assembly, i.e., a Festival, it is prohibited to engage in working, so too, on a fast it is prohibited to engage in working.
Rachi non traduit
קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים. כל יושבי הארץ בית ה' אלהיכם וזעקו אל ה':
מה עצרת. שבועות ושמיני עצרת:
אִי, מָה עֲצֶרֶת מֵאוּרְתָּא — אַף תַּעֲנִית נָמֵי מֵאוּרְתָּא! אָמַר רַבִּי זֵירָא: לְדִידִי מִיפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא. אָמַר קְרָא: ''אִסְפוּ זְקֵנִים'', דּוּמְיָא דַּאֲסִיפַת זְקֵנִים, מָה אֲסִיפַת זְקֵנִים בַּיּוֹם — אַף צוֹם נָמֵי בַּיּוֹם. וְאֵימָא מִטִּיהֲרָא? אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב הוּנָא, דְּאָמַר: מִצַּפְרָא כִּינּוּפְיָא.
Traduction
The Gemara asks: If so, one could say: Just as on a day of assembly it is prohibited to work from the previous evening, so too, on a fast it should be prohibited to work from the evening. Rabbi Zeira said: This was explained to me by Rabbi Yirmeya bar Abba himself: The verse states: ''Sanctify a fast, call a solemn assembly, gather the elders,'' indicating that a fast is similar to a gathering of elders: Just as the gathering of elders is performed by day, so too, the time for a fast is also by day. The Gemara asks: But if so, one can say that the fast should begin from noon. Rav Sheisha, son of Rav Idi, said: This supports the opinion of Rav Huna, who said: The public gathering on fast days occurs in the hours of the morning.
Rachi non traduit
אי מה עצרת. איסור מלאכתו מאורתא:
דומיא דאסיפת זקנים ביום. דבלילה כל אחד בביתו ואינן נאספין:
מסייע ליה לרב הונא. הא דפשיטא לך דאסיפת זקנים ביום:
דאמר מצפרא כינופיא. ביום תענית צבור מתקבצין ובאין לבית הכנסת מן הבקר:
Tossefoth non traduit
מה אסיפת זקנים ביום אף צום ביום. אבל בלילה לא תימה אמאי אוכלים ושותים מבעוד יום כל הלילה נמי היו יכולין לאכול ולשתות מה אסיפת זקנים ביום אף צום ביום אבל בלילה לא ויש לומר דלא יליף צום מאסיפה אלא לענין עשיית מלאכה דדוקא מלאכה גמרינן מאסיפה דהא לא כתיב בקרא אלא אספו זקנים וקדשו צום אבל אכילה לא כתיב בקרא:
הֵיכִי עָבְדִי? אָמַר אַבָּיֵי: מִצַּפְרָא עַד פַּלְגָא דְיוֹמָא מְעַיְּינִינַן בְּמִילֵּי דְמָתָא. מִכָּאן וְאֵילָךְ, רִבְעָא דְיוֹמָא קָרֵינַן בְּסִפְרָא וְאַפְטַרְתָּא, מִכָּאן וְאֵילָךְ בָּעֵינַן רַחֲמֵי, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיָּקוּמוּ עַל עָמְדָם וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת ה' אֱלֹהֵיהֶם רְבִעִית הַיּוֹם וּרְבִעִית מִתְוַדִּים וּמִשְׁתַּחֲוִים לַה' אֱלֹהֵיהֶם''.
Traduction
The Gemara asks: How do they act on a fast day? Abaye said: From the morning until the middle of the day they examine the affairs of the town by checking if there are any deficiencies or corruptions in the city, moral or otherwise, and attempt to fix them, as these problems may have been the cause of the Divine punishment. From this point forward, for a quarter of the day they read a portion from the Torah and a portion from the Prophets [haftara]. From this point forward, they pray and petition for mercy, as it is stated: ''And they stood up in their place and they read in the book of the Torah of the Lord their God a fourth part of the day; and another fourth part they confessed, and prostrated themselves before the Lord their God'' (Nehemiah 9:3).
Rachi non traduit
היכי עבדי. מאי עבדי בכינופיא דמצפרא ובכוליה יומא דתעניתא:
מעיינין במילי דמתא. דרישה וחקירה לבדוק במעשיהם בעסקי בני העיר אם גזל וחמס ביניהן ומפייסין אותן:
ריבעא דיומא. מחצות ואילך עושין ב' חלקים:
בפלגא. דהיינו ריבעא דיומא קרו ויחל משה ומפטירין דרשו את ה' בהמצאו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source